<h1>סמ"ג לאוין סימן ס"ה</h1>
<h2>דף פד:</h2>
גרסינן בפרק האורג (שבת ק"ז א') אמר שמואל כל פטורי דשבת פטור אבל אסור לבר מהני תלת דפטור ומותר. חד[א] הא דתנן [התם] (ק"ו ב') צבי שנכנס לבית וישב הראשון על הפתח ומלאהו ובא השני וישב בצידו אף על פי שעמד הראשון והלך לו הראשון חייב והשני פטור, וזה הפטור פירוש פטור ומותר כדמסיים בסיפא הא למה זה דומה לנועל ביתו לשומרו ונמצא צבי שמור בתוכו. ואידך דתנן במסכת עדיות (פ"ב מ"ה) המפיס מורסא בשבת אם לעשות לה פה חייב ואם להוציא ממנה ליחה פטור, ומנלן דפטור ומותר דתנן בפרק כל הכלים (שבת קכ"ב ב') שמטלטלין מחט של יד ליטול בה את הקוץ, ופריך (סנהדרין פ"ד ב') וניחוש דילמא חביל ביה ומקלקל בחבורה חייב ומתרץ דאפילו חביל ביה הויא מלאכה שאינה צריכה לגופה ופטר עליה רבי שמעון ואין כאן אלא איסורא דרבנן ובמקום צערא לא גזור, ואפילו לר' יהודה דאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה חייב עליה קסבר מקלקל בחבורה פטור ואין כאן אלא איסורא דרבנן ובמקום צערא לא גזור. מכאן מביא רבינו יצחק (כתובות ו' א' תד"ה האי מסוכרייתא) ראייה דפסיק רישיה דלא ניחא ליה אסור, שהרי (במתכוין) [כשמתכוין] להוציא לחה היה אסור מדרבנן אי לאו משום [דקסבר] דבמקום צערא לא גזרו אף על פי שלעניין הפה הוי פסיק רישיה דלא ניחא ליה דאי ניחא בפה כי לא מכוין נמי חייב. ואידך דתנן (עדיות שם) הצד נחש בשבת אם מתעסק בו שלא ישכנו פטור ומנלן דפטור ומותר דתנן בפרק כל כתבי הקודש (שבת קכ"א א') כופין קערה של חרש על הנר בשביל שלא תאחוז בקורה ועל צואת קטן ועל עקרב שלא תשוך. בריש שמנה שרצים (שבת ק"ז ב') מוכיח דהנך דפטורין ומותרין היינו אליבא דרבי שמעון דאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה פטור עליה ושמואל אליביה מיירי, אבל שמואל גופיה סבירא ליה בזבחים פרק כל התדיר (צ"ב א') כר' יהודה דאמר מלאכה שאינה צריכה לגופה חייבין עליה, ופוסק רבינו יצחק דכרבי שמעון קיימא לן דהא רבא דהוה בתראה סבירא ליה בפרק נוטל (שבת קמ"א ב') כוותיה (שבת ג' א' תד"ה הצד בשם ר"ת). תנן (שבת ק"ז א') שמנה שרצים האמורים בתורה הצדן והחובל בהן חייב, פירוש אף על פי שלא יצא מהן דם אלא נצרר דסופו לצאת, ושאר שקצים, שאין להם עור, החובל בהן פטור, פירוש עד שיצא מהם דם דודאי אין סופו לצאת דכיון שאין להם עור מי מעכבו (ע"פ יראים סי' רע"ד קל"ח ב') והצדן לצורך חייב שלא לצורך פטור, וברישא לא הוצרך לפרש לצורך שמאחר שיש להם עור סתם צידתן לצורך (תד"ה הצדן).
